נותן התורה: שליטה בהיסטוריה

נבואות התורה מראות חיזוי עתיד חלק מהנבואות הנן נבואות מותנות כלומר תלויות באופן התנהגות העם דבר המראה לא רק חיזוי עתיד אלא אף שליטה בהיסטוריה של יקומנו הקטן.

שליטה בהיסטוריה: נבואות

משמעות המושג נבואה הינו התקשרות עם אלוקים והעברת מסרים דרך הנביא לעם.

נביא אמת הינו אחד כזה שהוכחה נבואתו כאמת וכאלה היו בישראל עשרות אלפים שהמפורסמים הם רק הבולטים שבהם.

קריטריונים לנבואת אמת הנם 1.שהנבואה נאמרה מראש 2. הנבואה אכן קרה במדויק.

ראויות לציון הנם הנבואות שחוזות דברים לא שכיחים, לא הגיוניים ואף פארדוקסליים. דבר המאפס את הסיכוי שהנבואה אכן תקרה.

חלק מהנבואות הנן נבואות מותנות כלומר תלויות באופן התנהגות העם דבר המראה לא רק חיזוי עתיד אלא אף שליטה בו.

ועוד נקודה למחשבה: מדוע לו לנותן הנבואה בכלל להסתכן בנבואות דבר העלול לערער את אמינותו אלא אם כן הוא אכן שולט בהיסטוריה. הנה להבדיל הנצרות אחת מנבואותיה היחידות אומרת שהקב"ה נטש את עם ישראל לטובת הנוצרים ולראיה היהודים בגלות ולעולם לא יחזרו לארצם. על פניה הנבואה נראית הגיונית מאחר ובאמת לא היה עם שתפוצתו היתה כמו הפזורה היהודית שהתאחד וחזר לארצו אולם המציאות היא מעל לכל תסריט ונבואת ארץ ישראל לעם ישראל (ראה בהמשך) התקימה כנגד כל הסיכויים.

גם בנושא הנבואות החומר הינו רב ואנו נדלה מתוכו פנינים שקשה להתעלם מהם.

בבל: מאימפריה לשממה:

הנבואה:

הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה: ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה: שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר: קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו: ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשטה מאין יושב: ירמיהו נ"א

והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדום ואת עמרה: לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם: ורבצו שם ציים ומלאו את בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם: וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו: (ישעיהו י"ג)

מה היה

הבניינים היו מוצקים וכבדים עד מאוד. המקדשים והארמונות הוקמו על גבי בסיסים מלאכותיים, שביסודם הונחו מיליונים של לבנים. עבים של קירות הבניינים הגיע לכמה מ'. בצידי הכניסות התנשאו מגדלים מרובעים שבחזיתם נעשו שקעים מאונכים.

היא נחשבה העיר הראשונה שבנוה ידי אדם, מטרופולין שעוררה בריבוי תושביה ועצמת בנייניה כבוד ומורא בלבות נוודים ויושבי מצדות וכפרים מבוצרים. (אנצ' העברית ע' בבל)

אפילו דרך הבנין של מגדל בבל, המתוארת בתנ"ך, תואמת את תוצאות החקירה. השתמשו, כפי שמאשרות החקירות, בלבנים מצופי חימר בשביל היסודות. דבר זה היה הכרחי, כנראה, לשם בטיחות הבנין מטעמי "רשות הבנין", שכן בבנייה סמוך לנהר צריך היה להביא בחשבון את גובה פני המים ולחות הקרקע. מ"חימר", הוא האספלט, - נבנו איפוא היסודות והקירות, כדי שיהיו חזקים ובלתי חדירים.

(ורנר קלר – התנ"ך כהיסטוריה עמ' 90)

אימפריות קמות ונופלות אולם מדוע להסתכן ולאמר שהעיר הגדולה והמפוארת בעולם של אז תחרב ולא תבנה עוד לעולם מה גם שמדובר באזור אטרקטיבי:

על פי הספר: OULTION W.H BABYLON ASSYRIA AND ISRAEL LONDONP. 178 SAMPSON LOW MARSTON CO. LTD תרגום: בבל הוסיפה להיות עיר חשובה גם אחרי מלכותו של כורש. היא שמרה על מעמדה כאחת מעריה הראשיות של האימפריה הפרסית. אולם בהדרגה חרבה העיר ללא תקנה. אלכסנדר הגדול חלם להפכה למרכז האימפריה העולמית שלו. אך מותו הפתאומי מנע מימוש הרעיון. לבסוף נעלמה בבל מבמת ההיסטוריה. היא היתה לתל חרבות עד זמננו אנו.

אלכסנדר הגדול: התאמץ בכל מאמצי כוחו לשוב ולבנות את חרבות בבל, ויעביד, עשרת אלפים איש עבודה גדולה לבנותה ולהשיבה לקדמתה, אך פתאום עלה, עליו הכורח וימת בחצי ימי חלדו ולא בצע את אשר יזם לעשות: הוא חפץ לרפא את בבל, אך היא לא נרפתה:" כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים" (ירמיהו כ"א, ס') ( הראל –קלמן שולמן)

בתורה ישנן שתי פרשיות תוכחה עיקריות פרשת "בחוקותי" (ויקרא בו) ופרשת "כי תבוא" (דברים כה) הפרשות משרטטות מראש את תולדות עם ישראל במדה והעם יחטא. מאחר הדברים קרו אנו נדלה כמה מאותן הבטחות שלצערינו התגשמו.

אכילת בשר הבנים:

התורה מנבאת על אכילת בשר הבנים מרב רעב בעת המצור:

ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך: (דברים כח', 53)

דבר שאכן קרה בתקופת הרומאים:

שעה שאני עומד לספר מיד מעשה שאין לו אח בהיסטוריה לא של היוונים ולא של הברברים ונורא לספרו ולא יאומן למשמע אזנים. אני עצמי הייתי משמיט את הסיפור הזה. כדי שלא אהיה בעיני הדורות הבאים מן בודה סיפורים מדהימים. אילו לא מצאתי עדים רבים מספור בקרב בני זמני ועוד, אם אכבוש את הסיפור על הפורענות שארצי סבלה, יהיה זה שירות של חושך למולדתי.

בין תושבי עבר הירדן היתה אשה אחת ששמה היה מרים בת אלעזר מכפר בית איזובא. והיתה יגעה לחפש מזון במקום אחר, ואמנם אי אפשר היה להשיג אותו בכל מקום שהוא. וכשהרעב קנה לו שביתה במעיה ובלשד עצמותיה ואש זעמה אכל בה אפילו יותר מן הרעב. היא נטלה עצה מזעמה וממצוקתה וביצעה מעשה נגד הטבע. היא תפסה את תינוקה שהיה עדיין יונק שדיים ואמרה: "עולל מסכן, בעיצומם של מלחמה ורעב ומלחמת אחים למה אשמור עליך? עבדות הרומאים מצפה לנו אף אם נחיה עד אז, אבל הרעב יגיע לפני הרומאים. והמורדים הם אכזרים יותר משניהם, בוא והיה לי למזון! ולמורדים נקמת זעם! ולאנשים שישארו בחיים מיתוס שהוא לבדו חסר עדיין בפורענות היהודים!"

ובאמרה דברים אלו היא טבחה את בנה, ואחר כך צלתה אותו ובלעה חציו, ואת השאר כיסתה והחביאה. ומיד הופיעו המורדים כי הרגישו בריח המתועב, ואיימו לטובחה מיד אם לא תראה להם את מה שהכינה. היא אמרה שהיא שמרה אף בשבילם חלק יפה. והיא גילתה את שיורי בנה, הם הוכו מיד בזוועה ותדהמה ונאלמו דום נוכח המחזה. אבל היא אמרה: "זה התינוק שלי, וזה מעשה ידי! אכלו, כי גם אני אכלתי. אל תהיו רכים יותר מאשה, ולא רחמנים יותר מאם. אבל אם לבכם נוקף אתכם ואתם מושכים ידיכם מקרבני, אם כן יהי החלק הנאכל על ידי – מנתכם, וגם השאר יהי בשבילי". לאחר מכן יצאו כשהם רועדים, והיו פחדנים לשעה, ובקושי הניחו אפילו מזון זה לאם. ומיד היתה כל העיר מלאה בדבר התועבה הזאת, וכל אחד היה מעביר לנגד עיניו את הזוועה, והיה מזדעזע כאילו הוא עצמו עשה את הדבר. העם הגווע מרעב היה מצפה למוות, והיה מקנא באושרם של אלו שמתו לפני ששמעו וראו זוועות כאלו. (מלחמות היהודים ו' ג', 4)

תפוצת עם ישראל

התורה מנבאת על עונש שבו יפיץ השם את העם היהודי ברחבי העולם כולו:

הנבואה

והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן: דברים כח', 64

ההתגשמות לצערינו

לשנצ'סקי – הפזורה היהודית ע' 9 מבוא: כשאנו סוקרים במבט אחד את פני הפיזור והתפוצה היהודית בכל רחבי תבל ועל פני כל היבשות, אנו מופתעים לראות, כי העם, שהוא כמעט העתיק ביותר בעולם, הוא לאמיתו של דבר הצעיר ביותר, לפי מידת הקרקע שמתחת לרגליו ולפי השמים שמעל לראשו: בייתר דיוק: לפי האדמות שמתחת לרגליו ולפי הרקיעים שמעל לראשו.

למעלה מתשעים אחוז של העם היהודי מפוזרים ומפורדים על פני ארצות חדשות, מקום שם היהודים נמצאים לא יותר ממאה שנה, ובארצות רבות שבהן יושבים המונים יהודיים גדולים – לא יותר מ 50-60 שנה. פזורים הם במלוא תבל ועם זה מרוכזים, שכן הרוב הגדול של העם היהודי מקובץ בשלוש ארצות, שבהן נאספו יותר משבעים וחמישה אחוז של בניו. אולם המיעוט המונה פחות מעשרים וחמישה אחוזים, מפורר ומפוצל על פני למעלה ממאה ארצות ובכל חמש היבשות. אכן, כלשון הכתוב: "והפיצותי אותך בגויים וזריתיך בארצות"

ארץ ישראל לעם ישראל

התורה מקשרת את מצב העם למצב הארץ כלומר כשישראל מקיימים רצון בוראם הם נמצאים בארץ והארץ פורחת ולהיפך.

ההבטחה:

וארד להצילו מיד המצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש (שמות ג', 8)

כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמות יצאים בבקעה ובהר: ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש: ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר (דברים ח', 7)

מצב הארץ בעבר הטוב:

רמי בר יחזקאל נזדמן לבני ברק ראה עזים שאוכלות תחת תאנים. והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העזים ומתערבים זה בזה. אמר: זהו "זבת חלב ודבש". (כתובות קיא)

כי כלה ארץ דשנה ואדמת מרעה וגם עצים שונים צומחים בה ועושר תנובת הארץ מושך גם את לב האנשים הרחוקים כאהבת עבודת האדמה. וכל הארץ נזרעה בידי יושביה ולא נמצא בה אף חבל שומם אחד. ובגלל ברכת האדמה הטובה ערי הגליל רבות והמון הכפרים מלאים אדם (מרבים באכלוסים וגם בספר יושבי הקטן שבכפרים הוא חמישה עשר אלף). (פלביוס מלחמות היהודים ג. ג. 2)

הפרת הברית גוררת גלות ושממה:

והשמתי אני את הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה: ואתכם אזרה בגוים והריקותי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה:(ויקרא כו', 37)

ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר: וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו: (יחזקאל לג', 28)

וכן מה שאמר בכאן ושממו עליה אויבכם "היא בשורה טובה" מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר חיה טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם. (רמב"ן – ויקרא, כו' 32)

ואמנם מפליא הדבר, ארץ ישראל נמצאת בצומת שלוש יבשות: אסיה, אירופה ואפריקה, במרכז הסהר הפורה. והנה בכל אלפיים שנות הגלות כמעט ולא היתה אימפריה שלא כבשה את הארץ, ואין ספור מלחמות התנהלו עליה. אף כובש לא סיפח את השטח אליו. לא יישב אותו ולא הצליח להפריח את השממות. והנה כאשר היהודים שבים שוב הארץ מיושבת ופורחת .(אמנם יש מקום לשיפור אך הדבר תלוי כמו שאמרנו במצב הרוחני של העם)

מה קורה בתפוצה

התורה מתנבאת שגם בגלות העם לא ירוה נחת: דברים כח 65

ההתגשמות לצערינו:

אנטישמיות

נבואת התורה על אנטישמיות כתוצאה מחטאי העם – הסבר פשוט לשאלה המסובכת מדוע יש אנטישמיות?

החידה:

לויד ג'ורג' 1923:

מכל מיני הקנאות המשתוללים בטבע האדם אין לך דבר כל כך מטומטם כמו האנטישמיות. לגבי הקנאים הללו אין היהודים כיום יכולים לעשות שום דבר אשר ירצה להם. אם הם עשירים הרי הם נתונים לגזל. אם הם עניים הם נתונים לבוז. אם הם מצדדים במלחמה הרי זה מפני שהם רוצים לנצל את ריבות הדמים של הגויים להנאתם. אם הם דורשי שלום הרי הם או פחדנים מטבעם או בוגדים. אם היהודי יושב בארץ זרה הוא נרדף ומגורש מתוכה. אם הוא רוצה לשוב לארצו מונעים אותו מזה.

התשובה:

והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה: (דברים כח', 37)

למשל ולשנינה – רש"י: לשון ושננתם – ידברו בך.

כלומר חלק מהעונש יהיה שהעמים ידברו סרה בעם ישראל למרות ואכן כך קרה וזאת גם ללא כל סיבה מוצדקת.

גרמניה

מסכת מגילה מדברת על אומה בשם גרממיה שתקום מ300 נסיכויות ותצא לכבוש את העולם.

המפרשים לאחר מכן (אך עדין הרבה לפני תקופת השואה) מזהים אותה עם גרמניה.

מסכת מגילה דף ו: מאי דכתיב אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה (תהילים קט)

אמר יעקוב לפני הקב"ה , ריבונו של עולם אל תתן לעשיו הרשע תאות ליבו ." זממו אל תפק" זו גרממיא של אדום שלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו.

ואמר רבי חמא בר חנינא: תלת מאה (שלוש מאות ) קטירי תנא (נסיכויות) איכא (יש) בגרממיה של אדום.

הרב יעקוב עמדין ( היעב"ץ חי לפני כ250 שנה ): גרממיא רצונו לומר גרמניא היא אשכנז שלנו.

הגאון מוילנא : צריך לגרוס גרמניא.

הנה תאור הגמרא גם מתאים לאופן התהוות האומה הגרמנית בה יהיו שלוש מאות נסיכויות :

ללהתפוררות הפוליטית של גרמניא , היו תוצאות מרחיקות לכת :שלוש מאות הנסיכויות והערים החופשיות שמרו בקנאות על עצמאותן הכלכלית... במאות ה17-18 (אנציקלופדיה עברית ערך גרמניא עמ' 432)

ביטוי של אדום משמעותו חלק של האמפריה הרומית ואכן הקיסרות הגרמנית כנתה עצמה "קיסרות רומי הקדושה" וראתה עצמה כממשיכת דרכה של רומי ואפילו הטלר ראה עצמו כממשיך האמריליזם הרומי.

יעקוב ביקש מהקבה "זממו אל תפק" ואכן אנו יודעים שהמטרה העיקרית של גרמניא היתה חיסול העם היהודי, כך שאפילו בזמן שהיה צורך נואש לחילים בחזית היא המשיכה לגייס חילים לגסטפו ליחידות חיסול היהודים.

היטלר ימ"ש : כל המלחמה אינה אלא עם היהודים וכל השאר אינו אלא מראית עין כוזבת (אנציקלופדיה עברית ערך אנטישמיות)

אם הייתה שואה אז אין אלוקים!:

טענה נוקבת הנשמעת באופן תדיר אולם הבה נראה שעצם הטענה עצמה מוכיח את הנבואה שלפנינו בה העם עתיד לחטא ואז כשיענש על חטאיו יטען שהרעות שקרו לו קרו על כי אין אלוקים :

פסוקים אלה מדברים בעד עצמם, יגיע זמן שבו האסונות ויסורי התופת יצמיחו בלב רבים את מסקנת הכפירה שכן השואה הבלתי נתפשת בהיגיון אדם גרמה לרבים לפקפק בקיומו של האל אך הנה כמו בהפוך על הפוך דוקא פרט זה מעיד על מציאות האל והתקימות הנבואה "ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה"

התפתחות הטכנולוגיה

נבואה בספר הזהר מדברת על פתיחת מעינות החכמה במאה 18 למנינם:

תרגום:

הזוהר אם כן מדבר על פריצת דרך הדרגתית וגוברת שתגיע לשיאה בת"ר (600) לאלף השישי

1840 למנינם. ואכן אנו רואים בשנים הנ"ל התפתחות מדעית מעבר לכל פרופורציה לשנים קודמות להלן חלק מהנתונים:

נתונים מדעים

1805 - רעיון האטום - דלתון

1823 - חשמל - אמפר

1825 - משואות לפלס

1831 - הטלגרף - גוסף הנרי

1833 - האלקטרו מגנטיקה - גאוס

1834 - יסודות האלקטרו כימיה- פרדי

1842 - חוק שמור האנרדיה - גאול

1842 - אפקט דופלר

-1842 הרדיו

1845 - המתמתיקה הבוליאנית

1857 - חידקים ןחיסונים - לואי פסטר

1859 -הספקטרוסקופיה - בונזן וקירקהוף

1865 - חוקי התורשה - מנדל

1864 - הדנמיט - אלפרד נובל

1869 - המערכה המחזורית - מנדלייב

1873 - משואות -מקסוול

פרןפסור צרניבסקי : המאה התשע עשרה השיגה התקדמות גדולה יותר מזו של כל המאות הקודמות בידיעות הטבע ובהבנת מהותו : היא פתרה חידות עולם חשובות רבות שנחשבו בראשיתה כבלתי נתונות לפתרון היא הסירה את הלוט במדע ובהכרה מתחומים חדשים אשר האדם לא חשד בקיומם לפני מאה שנה.

(בין מדע ודת 248)

הנריק ואן לון: תוך ימי דור אחד 1801-1840 נעשתה התקדמות רבה יותר בכל ענפי המדע מאשר באלפי השנים שעברו מאז התבונן האדם לראשונה בכוכבים ושאל עצמו מנין הם באים (תולדות האנושות 321)

"יום שישי היום עשה לי טובה"

כדאי אולי לשים לב לעוד נקודה שהזוהר הקדוש מציין: העולם יכין את עצמו להכנס לאלף השביעי כמו שאדם מכין עצמו לקראת שבת , מי שראה פעם מה קורה בבית דתי לפני שבת שהכל כמרקחה והלחץ גדול כדי להספיק לפני שהשבת יורדת יוכל אולי לקבל הסבר לתקופתינו המאד סוערת והמאד לחוצה כשלמעשה יש טירוף מערכות וקשה ממש למצא אנשים בישוב הדעת ממש כמו ביום שישי כשהשבת בפתח וצריך להספיק הכל.

מסגד כיפת הסלע

נבואה בספר "פרקי דרבי אליעזר" מנבאת שעתידים בני ישמעל לבנות בית (מסגד כיפת הסלע) בבית המקדש יש לצין שהדברים נאמרו כ600 שנה לפני שהאומה הערבית הייתה קימת!!!

פרקי דרבי אליעזר ל' :"רבי ישמעאל אומר, חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים. ואלו הן, ימדדו את הארץ בחבלים, ויעשו בית הקברות למרבץ צאן אשפתות, וימדדו בהם ומהם על ראשי ההרים, וירבה השקר, ותגש האמת, וירחק חק מישראל, וירבו עונות בישראל, שני תולעת כצמר, ויקמל הניר והקלמוס, ויפסל סלע מלכות, ויבנו את הערים החרבות, ויפנו הדרכים, ויטעו גנות ופרדסים, ויגדרו פרצות חומות בית המקדש, ויבנו בנין בהיכל."

המוסלמים "בודאי" קראו את "פרקי דרבי אליעזר" שאחרת מדוע שיבנו את בנינם (מסגד כיפת הסלע ) דוקא במקום שהיה בו בית המקדש .

הכותל המערבי לא יחרב לעולם:

נבואה עתיקה מימי שלמה המלך מנבאת שהכותל לא יחרב לעולם נכון לעכשיו נראה שהיא עדין נכונה וזאת לאחר שירושלים נחרבה ונבנתה 9 פעמים. הנבואה:

"קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות דומה דודי לצבי או לעופר האילים הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים " - שיר השירים ב

"מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי" (מדרש שיר השירים)

מדרש רבה: שיר השירים פרשה ב :"הנה זה עומד אחר כתלנו" – אחר כותל מערבי של בית המקדש למה נשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם עד שיחדשם הקב"ה."

ההתגשמות המפליאה :

פרופ' בנימין מזר: זוכרני, באחד הביקורים הראשונים שלי ליד חפירות הכותל אמר לי פרופסור מזר: אתה רואה שזה אמת, אותו מדרש מפורסם: "הנה זה עומד אחר כותלנו – אחר כותל מערבי של בית המקדש. למה? שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם וכותל מערבי ושערי חולדה אכן לא חרבו מעולם". (הכותל המערבי – קובץ מאמרים בשאלת רחבת הכותל וסביבתה עמ' 19)

שליטת הערבים בארץ

ספר הזהר מנבא לנו שארץ ישראל תהיה חרבה ואז ישלטו בה הישמעלים וכל זאת עד לחזרת עם ישראל לארצו (מוסבר שסיבת הדבר הנו בברית המילה שעשו לישמעל ממנה צבר זכויות אולם מאחר ולא היתה זאת ברית מילה מושלמת זכויות אלה עתידות להיגמר.

מפרשת לך – לך לומדים כי גם ישמעאל נימול, ואם כי המילה אינה שלמה, אלא היא ללא פריעה, עדיין מהווה עובדה זו יסוד לנבואה המובאת להלן בזהר, על פרשת לך – לך.

זהר" – לך - לך

ר"ב) ווי על ההוא זמנא, דאלתיליד ישמעאל בעלמא, ואתגזר. מה עבד קב"ה, ארחיק להו לבני ישמעאל, מדבקותא דלעילא, ויה להו חולקא לתתא בארעא קדישא, בגין ההוא גזירו דבהון.

רג) וזמינין בני ישמעאל, למשלט בארעא קדישא, כד איהי ריקניא מכלא, זמנא סגי, כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו. ואינון יעכבון להון לבנ"י לאתבא לדוכתייהו, עד "דאשתלים" ההוא זכותא דבני ישמעאל.

תרגום הזהר

רב) ווי על ההוא וכו': אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול, מה עשה הקב"ה. כלפי טענת השם של ישמעאל, הרחיק את בני ישמעאל מדבקות העליון. ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה, בשביל המילה שבהם.

רג) וזמינין בני ישמעאל וכו': ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה זמן הרבה בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלמות. והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שישלם הזכות של בני ישמעאל.

נמצא בנבואה זו כמה פרטים מדהימים :

א. שליטת הישמעלים בארץ ישראל תארך זמן רב.

ב. עם ישראל יחזור לארצו.

ג. את פניו יקבלו הישמעלים וזאת מבין כל העמים ששלטו בארץ ישראל .

נצחיות עם ישראל

עם ישראל בנבואת התורה ישרוד לעולם למרות כל הנסיונות להכחידו.

הנבואה:

אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות: כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם: למימי

(מלאכי ג', 6)

ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלוהיהם: וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה:

(ויקרא כו', 44)

ההתגשמות:

מרק טווין

המצרים, הבבלים והפרסים עלו ומלאו את העולם בשאון הדר ויפעה, עד שהועם הזוהר והם שקעו ועברו מן העולם. היוונים והרומאים הלכו בעקבותיהם. עוררו רעש עצום ונעלמו. עמים אחרים הופיעו, נשאו ברמה את לפידם לזמן מה, אך הוא נשרף באש של עצמו ועתה, הם יושבים בצל, או אבדו בכלל. היהודי ראה את כולם, הכה את כולם והוא היום מה שהיה מאז. אינו מראה סימני שקועה, לא תשישות של זקנה, אין האטה בכישוריו וערנותו לא קהתה. כולם בני תמותה בעולם, מלבד היהודים. כל הכוחות חולפים אך הוא נשאר"."מה סוד נצחיותו?" (Mark Twain Harpers Magazine, Sept 1899)

נצחיות התורה

תורת ישראל לא תשכח ולא תעלם כך מבטיחה התורה על עצמה, וזאת למרות זמנים קשים שהיא עתידה לעבור.

והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזרת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי (דברים לא', 21)

אחרים: ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל: כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת (דברים לא', 19)

ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם: (ישעיהו נט', 21)

הנסיונות הכושלים להשמדת התורה

ואחר שגוללין ספר תורה קורא ההפטרה: וצריך שיהא בה מענין פרשת היום. ולמה מפטירין בנביאים לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה וכנגד שבעה שהיו עולין לקרות בתורה ואין קורים פחות משלשה פסוקים עם כל אחד ואחד תקנו לקרות (אבודרהם עמ' קעב')

מומר אחד, התאמץ לאבד ספרי התלמוד, וכל ספרי היהודים אשר נכתבו אחרי הנביאים. הכומרים הדומניקנים, תמכו בידיו, וישיגו רשיון מהקיסר מקסימליאן לשרפם. שרי המדינות, הישרים בלבותם, מבלי דעת, מי מהספרים מדברים סרה על דתם, לפי דברי המומר, לא מהרו לעשות הדבר הרע הזה, ותנתן מלאכת הבקרת בידי החכם המלומד בחכמת ישראל ושפתה – רייכלין.

האדם הישר הזה, תמים רעים ואוהב אמת, בדעתו בידיעה ברורה, כי ספרי התלמוד מלאים חכמה ודעת ויראת ד' אוצרם, גם יתר ספרי היהודים פנינים יקרים ספונים בהם, מה עשה ? הוא התאזר כח ויצילם מן הדליקה, ויכתוב ספר גלוי לכל העמים. (כרם פתחיה – מאנקין עמ' לו')

לאורך כל ההיסטוריה ניסו הגויים להשמיד את התורה ולא עלה בידם.

היינריך היינה 1830 :הכל בספר זה. זהו ספר הספרים. היהודים יכולים להתנחם בקלות, שאבדו את ירושלים ואת בית המקדש ואת ארון הברית ואת כלי הזהב והתכשיטים של שלמה מלך. אבידה כזאת היא קלת ערך בהשואה אל התנ"ך, אוצר נצחי זה שהצילו.

הם חיים במחיצת הספר הזה, בו הם מקיימים את זכותם האזרחית, מכאן אי אפשר לגרש אותם, ואין כאן לבוז להם, כאן הם חזקים ונערצים. מתוך שהשקיעו עצמם בעיון בספר זה לא הרגישו אלא מעט בשנויים שהתרחשו מסביב להם. עמים התרוממו ונעלמו, מדינות פרחו ונבלו, מהפכות סערו על פני האדמה והם, היהודים היו מורכנים על פני ספרם ולא הרגישו כלום מסופת הזמן שעברה על ראשיהם.

"יוסופוס פלביוס":ואחד מאנשי הצבא תפס את ספר התורה הקדושה באחד הכפרים. וקרע אותו והשליכו אל האש... מכל עברים חרדו היהודים. כאילו היתה ארצם לנגדם למאכולת אש. לבשורה הראשונה נזעקו כולם ברוח קנאתם הרבה לקדשיהם, וכחצים עפים מכלי קלע, רצו אל קיסריה לחלות את פני קומנוס. לבל ימנע את מעשה נקמתו. כאיש אשר הרבה לחרף את אלקיהם ואת תורתם. הנציב הבין כי לא תשקוט סערת העם עד אשר יפייס את רוחו, ועל כן גזרו. (מלחמות היהודים)